שאלת מיליון הדולר של מערכת החינוך

בשנים האחרונות עבדתי כמחנך בכיתות תיכון בבתי ספר דתיים (ישיבת עתניאל לצעירים ותיכון בראשית בכפר חסידים). רוב מוחלט של תלמידי בחרו להמשיך וללמוד במסגרות המשך – ישיבות הסדר או מכינות קדם צבאיות למיניהן, כמובן בעידוד שלי.

באופן קבוע כמה שבועות אחרי תחילת שנה, בעת מפגש בוגרים, שיחת טלפון או התכתבות במייל, צפה ועולה השאלה – מה בעצם השתנה?

איך יכול להיות שתלמיד שרק לפני חודשיים, בהיותו שמיניסט, לא היה מסוגל לשבת יותר מחצי שעה וללמוד, בטח לא משהו קשור ללימודי יהדות, מוצא את עצמו פתאום לומד ברציפות מבוקר עד ערב, מסכם בעצמו את השיעורים (ושוכח שיש לו הקלות של הקראה והכתבה…), מתעניין בשמות של ספרים ואף קורא בעצמו (!) ספרים שעד אתמול לא היה מוכן להסתכל אפילו על הכריכה שלהם.

כל הטיעונים על "למה חשוב ללמוד…", שהשקעתי שעות בדיונים והרצאות כדי לשכנע את התלמידים בנכונותם, ובדרך כלל נתקלו בתגובות מזלזלות או פשוט אדישות, פתאום נשמעים מפיהם באופן טבעי, כאילו הם מונו לדובר הועדה לקידום חדוות הלמידה.

ושוב, לא מדובר על שינוי של כמה שנים. תלמיד שעד אמצע יולי עוד נאנק תחת לימוד משמים של בגרות בהיסטוריה, מוצא את עצמו באמצע ספטמבר קורא בשקיקה ערכים בויקיפדיה על דמויות שהוזכרו בשיעור שבו השתתף.

כיוון שגם אני עברתי את השינוי הזה (למדתי בישיבת ההסדר בעתניאל), אני יודע על מה הם מדברים, וגם קצת מקנא בהם על תחושות הפלא שהם חווים, כמו שאמר לי פעם תלמיד: "אני מרגיש כמו דג שעבר מהאקווריום אל האוקיאנוס".

מעבר לחשיבה הפסיכולוגית, שמנסה להבין את השינוי הנפשי, אותי מטרידה השאלה – האם זה חייב להיות כך? מה צריך לעשות כדי להביא את חווית הלמידה הזו גם לתוך מערכת החינוך הסטנדרטית? האם השעמום הוא שלב הכרחי בדרך לגילוי הענין?

משיחות עם תלמידים, עמיתים וחברים, אני יודע שאני לא היחיד שחושב על השאלה הזו. אז אני מזמין אתכם לקרוא את כיווני המחשבה שיש לי, וכמובן שגם אתם מוזמנים לכתוב את שלכם. בסוף הדיון נעשה סקר מקיף, והתשובה הזוכה תקבל את מיליון הדולר…

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , , , | 12 תגובות

עוד שנה נפתחת, אבל הפעם זה אחרת

"איך עוד שנה פה נפתחת, כמו כל שנה בסתו…"

השיר היפהפה הזה של עלי מוהר נוגע בי השנה באופן מיוחד, למרות שאין לי ילד שמתחיל כיתה א'.

כמעט בפעם הראשונה בחיי, שנת לימודים מתחילה ואני לא נכנס ללמוד או ללמד במסגרת כלשהי.

בכל שנותי צעדתי ממסגרת למסגרת, מעון – גן – בי"ס – תיכון – ישיבה – מכללה,

ובתשע השנים האחרונות הייתי אפילו בתפקיד המורה, אבל השנה הזו מתחילה אחרת.

יצאתי לשבתון, גם כדי ללמוד, אבל בעיקר כדי לפתח את המיזם שאני עסוק בו בשנתיים האחרונות – "השתלמוודל". המטרה של המיזם נוגעת בלב העשייה של מערכת החינוך – ללוות מורים ומנהלים שמעוניינים לקדם למידה משמעותית ופדגוגיה מתוקשבת בבתי הספר שלהם.

"גבר בלב חייו, על יד גדר של בית ספר לבדו ניצב…"

אז אני לא ממש מחוץ לגדר, כיוון שאני עסוק כל הזמן במערכת החינוך, אבל המבט הזה מהצד נותן הזדמנות לראות את הדברים באור אחר.

כיוון שאני פוגש ומתכתב עם מנהלים ומורים משלל בתי ספר, נקודת המבט הזו הופכת להיות מרתקת – האם יש קווים משותפים לבית ספר באשר הוא? איך ניתן לחולל שינוי של ממש במערכת שהיא כל כך ותיקה? האם ניתן להעביר סיפורי הצלחה מבית ספר אחד לבית ספר אחר? מה הם האתגרים שאיתם המערכת צריכה להתמודד, ואיפה נכנסת הטכנולוגיה בכל הסיפור הזה?

ובמסגרת כל ההתחדשויות – גם הבלוג הזה עולה לאוויר,

אתם מוזמנים לקרוא את הרעיונות, להגיב ולהוסיף משלכם.

שנת למידה פוריה לכולנו, ושנמצא את המקום שבו אפשר לחשוב

חובב יחיאלי

פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה