אחד התפקידים של בית הספר, גם אם לא התפקיד החשוב ביותר,
הוא לתת לתלמיד את מקסימום הכלים שיאפשרו לו "להסתדר" בחייו כבוגר, ואף להצליח בהם.
אחד ההיבטים של התפקיד הזה, גם אם לא ההיבט החשוב ביותר,
הוא לתת לתלמיד את הידע הנדרש כדי ליצור לעצמו בטחון כלכלי.
עד לפני כמה שנים, זה היה מאד פשוט לבצע את התפקיד הזה:
המורים לימדו את החומר, ועזרו לתלמיד להוציא תעודת בגרות איכותית.
התלמיד הלך ללימודי המשך, רכש לעצמו מקצוע,
מצא עבודה יציבה עם הכנסה מספיקה, וגם פנסיה מובטחת.
לא עוד. העולם השתנה.
"המסלול הבטוח" כבר לא קיים עבור התלמידים שלנו.
שוק העבודה נמצא בטלטלה מתמדת,
וכיום אין כמעט "תעודת ביטוח" תעסוקתית,
גם לאנשים עם תארים מתקדמים.
במקביל, רמת החיים עלתה בלי פרופורציה לרמת השכר,
מה שמביא לכך שע"פ חלק מהסקרים,
משפחות רבות בישראל לא גומרות את החודש,
ונעזרים בהלוואות או בהורים כדי לשרוד.
אם לא די בכך, הפנסיה עברה מהפכה
(מ"פנסיה תקציבית" ל"פנסיה צוברת")
וכעת העתיד של כולנו תלוי בבורסה,
מבלי שיש לנו באמת מושג מה קורה שם,
וכמה כסף יהיה לנו לאחר הפרישה.
ועוד לא דיברנו על משבר הדיור והמשכנתאות…
הגיע הזמן לדבר על כסף
במציאות כזו אי אפשר להמשיך ולעצום עיניים.
לא נוכל להכין את התלמידים שלנו למציאות החדשה,
אם לא ניישיר מבט, ונלמד כיצד להתמודד איתה.
מה עוד שעבור חלק מציבור המורים
לא מדובר רק באתגר של דור העתיד,
אלא באתגר אישי בהווה.
במסגרת מיזם "החופש ללמד",
אנחנו מקבלים מדי שבוע פניות ממורים,
שמספרים לנו על המצוקה הכלכלית שלהם
ומבקשים לשלם מחיר מופחת על מיזם "נבחרת המורים" שלנו.
אנחנו כמובן נותנים מיד הנחה,
אבל התמונה הכללית נשארת כואבת ומטרידה.
למורה בלי ביטחון כלכלי, קשה להיות בפניות נפשית,
ולתת את מה שנדרש מאיתנו כמורים.
הדאגות, ההתלבטויות, החיפוש אחרי השלמות הכנסה….
זה לא נכון עבורנו ולא נכון כמודל עבור התלמידים שלנו.
תוספת שכר אינה הפתרון
העלאת שכר למורים זה רעיון מבורך, אבל הוא לא יפתור את הבעיה.
זה אולי מפתיע, אבל לפעמים העלאת שכר רק מחריפה את המצוקה הכלכלית של המשפחה,
כי יחד איתה עולה גם רמת החיים.
מסתבר שהמפתח נמצא במקום אחר.
יש פרמטר אחד שמנבא בצורה הטובה ביותר
את העתיד הכלכלי של אדם –
כמות הזמן שהוא מוכן להשקיע בהתפתחות הפיננסית שלו.
אם אין לך אפשרות להבחין
בין "הוצאה" ל"השקעה", בין "תזרים" ל"תקציב",
או בין "הלוואה טובה" ל"הלוואה רעה" (בלי קשר לגובה הריבית);
אם מבחינתך החדשות על הירידה במניית "טבע" בכלל לא קשורות אליך;
אם אין לך מושג לגבי הכוח של "ריבית דריבית",
לא ברור לך כמה באמת עולה לרכוש בית כשלוקחים משכנתא,
ובאופן כללי קשה לך להבחין
בין האינטרס של הבנק לאינטרס שלך;
אם נוח לך יותר לעצום עינייים
מאשר להביט בדו"חות הפיננסיים שלך,
אז…
זה מתכון די בטוח
להיות במרדף בלתי פוסק אחרי הכסף,
ובחוסר ביטחון כלכלי מתמשך.
האור בקצה המנהרה
שלא יהיו אי-הבנות.
אנחנו לא כותבים את זה כמומחים פיננסיים,
או כמי שסיימו את התהליך ונמצאים בביטחון כלכלי.
אלא כמי שיצאו למסע,
ומשקיעים הרבה זמן וכסף
כדי ללמוד ולהתקדם כל הזמן.
אז עבור התלמידים שלך
(ואולי גם עבורך ועבור משפחתך),
אנחנו רוצים להזמין אותך לצאת למסע גילוי של עולמות חדשים.
המסע האישי שלנו התחיל מהספר הקלאסי "אבא עשיר אבא עני".
אנחנו ממליצים מאוד לקרוא אותו.
אבל למי שרוצה תרגום של הדברים
לפרקטיקה מעשית של ישראל בשנת תשע"ח
אנחנו ממליצים לצפות בסדרת הסרטונים החינמית של גיל אורלי.
הסדרה הזו ניתנת כעת חינם,
כחלק מ"השקה" נרחבת של התוכנית המלאה (בתשלום) של גיל – "סוד הכסף".
לאחר שבחנו את הסרטונים החינמיים,
עברנו בעצמנו את התוכנית המלאה,
ואף ליווינו קבוצה של עשרות מורים שהצטרפו אליה,
אנחנו יכולים לומר בוודאות
שלדעתנו זו הדרך הטובה ביותר לצאת למסע,
על מנת להביא תוצאות בזמן הקצר ביותר שניתן להעלות על הדעת.
**עדכון: ביום רביעי הקרוב (22.11) נקיים סדנה וירטואלית
שבה נשתף מהניסיון האישי שלנו בנושא הכלכלי,
וגם נספר על התוכנית המלאה של גיל אורלי.
אני מציעה למורים שרוצים ללמוד להתנהל נכון ובכבוד לפנות לארגון פעמונים. מתנדבים של הארגון ילוו את מי שיפנה בליווי אישי או בסדנא וילמדו כל מי שרוצה ומוכן לקחת חלק בתהליך איך חיים נכון ובכבוד ולא נכנסים לבורות כלכלים
יהודית שלום, תודה על תגובתך.
אנחנו מלאי הערכה לעשייה המדהימה של ארגון פעמונים,
ובהחלט ממליצים על הפעילויות שלהם.
עם זאת, מניסיוננו האישי, התכנים של גיל מעמיקים הרבה יותר,
ונתונים את הבסיס הנדרש לצמיחה כלכלית מואצת.