"איך עוד שנה פה נפתחת, כמו כל שנה בסתו…"

השיר היפהפה הזה של עלי מוהר נוגע בי השנה באופן מיוחד, למרות שאין לי ילד שמתחיל כיתה א'.

כמעט בפעם הראשונה בחיי, שנת לימודים מתחילה ואני לא נכנס ללמוד או ללמד במסגרת כלשהי.

בכל שנותי צעדתי ממסגרת למסגרת, מעון – גן – בי"ס – תיכון – ישיבה – מכללה,

ובתשע השנים האחרונות הייתי אפילו בתפקיד המורה, אבל השנה הזו מתחילה אחרת.

יצאתי לשבתון, גם כדי ללמוד, אבל בעיקר כדי לפתח את המיזם שאני עסוק בו בשנתיים האחרונות – "השתלמוודל". המטרה של המיזם נוגעת בלב העשייה של מערכת החינוך – ללוות מורים ומנהלים שמעוניינים לקדם למידה משמעותית ופדגוגיה מתוקשבת בבתי הספר שלהם.

"גבר בלב חייו, על יד גדר של בית ספר לבדו ניצב…"

אז אני לא ממש מחוץ לגדר, כיוון שאני עסוק כל הזמן במערכת החינוך, אבל המבט הזה מהצד נותן הזדמנות לראות את הדברים באור אחר.

כיוון שאני פוגש ומתכתב עם מנהלים ומורים משלל בתי ספר, נקודת המבט הזו הופכת להיות מרתקת – האם יש קווים משותפים לבית ספר באשר הוא? איך ניתן לחולל שינוי של ממש במערכת שהיא כל כך ותיקה? האם ניתן להעביר סיפורי הצלחה מבית ספר אחד לבית ספר אחר? מה הם האתגרים שאיתם המערכת צריכה להתמודד, ואיפה נכנסת הטכנולוגיה בכל הסיפור הזה?

ובמסגרת כל ההתחדשויות – גם הבלוג הזה עולה לאוויר,

אתם מוזמנים לקרוא את הרעיונות, להגיב ולהוסיף משלכם.

שנת למידה פוריה לכולנו, ושנמצא את המקום שבו אפשר לחשוב…

חובב יחיאלי